רש"י על שבת ל׳ א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ל׳ ע״א:ד׳ רש"י על שבת ל׳ ע״א:ו׳ »

1 יפה תואר על קהלת רבה פתח ↗

ושבח אני את המתים. פי' דגדולים צדיקים במיתתן מבחייהם שע"כ גדול זכות האבות עכשיו ממשה שהיה חי ואע"ג דמשה גדול מהאבות כדאמרינן במדרש וזאת הברכה גבי רבות בנות עשו חיל ומכוין דכן הא דלא נענה בזכותו אלא בזכות האבות הוא מפני שעל ידי שגדולים צדיקים במיתתן ע"י שהיו אז האבות מתים ומשה חי לכן משובחים ממנו וכן יראה ממ"ש רש"י בפ' ב' דשבת ושבח אני את המתים שעסקו בחייהם בתורה ובמצות ומתו ראויים לשבחם אפילו מצדיקים חיים שגדולים הם במיתתן יותר מבחייהם:

2 שבת פתח ↗

וּדְקָאָמַר שְׁלֹמֹה ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ״, שֶׁכְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עָמַד מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר כַּמָּה תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים לְפָנָיו וְלֹא נַעֲנָה, וּכְשֶׁאָמַר ״זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ״ — מִיָּד נַעֲנָה. וְלֹא יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ״? דָּבָר אַחֵר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה — סָפֵק מְקַיְּימִין אוֹתָהּ סָפֵק אֵין מְקַיְּימִין אוֹתָהּ. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר מְקַיְּימִין אוֹתָהּ — בְּחַיָּיו מְקַיְּימִין אוֹתָהּ בְּמוֹתוֹ אֵין מְקַיְּימִין אוֹתָהּ. וְאִילּוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ גָּזַר כַּמָּה גְּזֵירוֹת וְתִיקֵּן כַּמָּה תַּקָּנוֹת וְקַיָּימוֹת הֵן לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְלֹא יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים וְגוֹ׳״?!

3 שבת פתח ↗

5 ושבח אני את המתים - שעסקו בחייהם בתורה ומצות ומתו ראויים לשבחם אפילו מצדיקים חיים שגדולים הן במיתתן מבחייהן:

6 עמד משה - ואין לך צדיק ממנו ולא נענה בזכותו:

7 ותקן כמה תקנות - כי ההיא דתני במגילה דף ד. ולב. משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בעניינו של יום:

« רש"י על שבת ל׳ ע״א:ד׳ רש"י על שבת ל׳ ע״א:ו׳ »